ביוטין לשיער - מה זה, איך הוא עוזר לשיער ואיפה משיגים

מה זה ביוטין ולמה הוא חשוב?

חוקרים ומומחי שיער ממליצים יותר ויותר על נטילת תוספי ביוטין לשיער. אבל מהו ביוטין? מדובר ברכיב תזונה הידוע גם כוויטמין 7B, B8 או H, ונחשב כאחד החומרים שמיטיבים הכי הרבה עם השיער האנושי.

המחקרים מצביעים על כך שהביוטין משחק תפקיד חשוב בתהליכי צמיחת השיער ועוזר עם מצבים כמו התדלדלות שיער ונשירת יתר (אלופציה). ניתן לקבל ביוטין מתוספי תזונה או  מהתזונה היומית.

אז איך ביוטין משפיע על השיער? למה גורם מחסור בביוטין? ואיך אפשר להבטיח שמקבלים כמות מספקת של הוויטמין? בשורות הבאות נספק תשובות לשאלות הללו ועוד.

למה צריך ביוטין לשיער?

אלו הם השימושים והיתרונות של ביוטין לשיער:

• ביוטין לייצור קולגן וקרטין - הביוטין חיוני לייצור קרטין וקולגן (Keratin and Collagen), שהם חלבונים חשובים שמשחקים תפקיד מפתח בתהליכי ייצור של רקמות העור, הציפורניים וכן – גם השערות.

  
  

• ביוטין נגד נשירת שיער - מחקרים מצביעים על היעילות של ביוטין לחיזוק השיער ולמניעת נשירת יתר. נשירת שיער יכולה להיגרם ממספר סיבות, החל ממחלות אוטואימוניות ונטיות גנטיות ועד להשפעות סביבתיות ומחסור ברכיבי תזונה חיוניים.

  
  

• ביוטין לצמיחת שיער - אז הבנו שהביוטין יעיל לטיפול ומניעה בנשירת שיער. אבל האם ביוטין מצמיח שיער? האמת היא שהמחקר בתחום עדיין צעיר למדי, כך שאין תשובה חד-משמעית לשאלה הזאת.

עם זאת, היכולת של הביוטין ליצור שיעור חזק, עמיד ובריא יותר יכולה לספק אשליה של שיער מלא יותר. בנוסף, מניעת הנשירה יכולה לעזור לגוף "להדביק את הקצב" וליצור שיער נוסף, כך שהתוצאה תהיה מראה שופע יותר.

בכל מקרה, אפשר לקחת ביוטין לשיקום השיער שנפגע בעקבות טיפולי שיער, כימיקליים שונים, פגעי השמש ומזג האוויר או פשוט מהשפעות הגיל.

כמה ביוטין מומלץ לצרוך בכל יום?

ארגון הבריאות והתזונה האמריקאי (ה-FDA) קבע מינון מומלץ של לפחות 30 מ"ג ביוטין ליום עבור אנשים בוגרים, וכ-35 מ"ג ספציפית לנשים מניקות. עם תזונה מאוזנת ותוספים ייעודיים ניתן להגיע למימון גבוה של עד 70 מ"ג מדי יום.

מה גורם למחסור בביוטין?

• חסר תזונתי – בעיקר במינרלים כמו אבץ, מגנזיום וברזל, אבל גם מחסור בחלבון.

  
  

• גנטיקה – קיימת הפרעה גנטית שמכונה Biotinidase deficiency (BTD), שבה הגוף לא מצליח להשתמש בביוטין.

  
  

• צריכת אלכוהול מופרזת – האלכוהול מונע את ספיגת הביוטין, ולכן צריכה מוגזמת שלו לאורך זמן יכולה להוריד משמעותית את רמות הוויטמין בדם.

  
  

• תת-תזונה – צריכה קלורית נמוכה מדי או תזונה לא מגוונת מספיק יכולים לגרום לרמות נמוכות של ביוטין בדם.

  
  

• מחלות מעי דלקתיות – מחלות כמו קרוהן וקוליטיס יכולים להקטין את אוכלוסיית המיקרוביום (חיידקי המעיים) שאחראית על ייצור הוויטמין בגוף.

  
  

• היריון והנקה – נשים במהלך ההיריון או ההנקה יכולות לפתח חסר בביוטין גם עם תזונה בריאה ועשירה בוויטמיני B, ככל הנראה בגלל הפרעה לספיגת החומרים ושימוש גבוה יותר של הגוף בביוטין.

  
  

• תרופות מסוימות – בעיקר תרופות נוגדות אפילפסיה ומחלות עור (כמו רטינול למשל). 

 איך מזהים מחסור בביוטין?

אז איך יודעים אם חסר ביוטין? 

הנה כמה סימפטומים שיכולים להצביע על מחסור בוויטמין:

- פריחות בעור

- ציפורניים חלשות

- שיער דק ונוטה להישבר

- נשירת שיער והתקרחות

למי שיש אצלו את אחד מגורמי הסיכון שפורטו בסעיף הקודם, כדאי לעשות בדיקות מקדימות לאבחון מחסור ולקחת תוספי תזונה עם ביוטין גם לפני שמופיעים תסמינים.

למי מומלץ לצרוך ביוטין?

תוספי ביוטין יתאימו לאנשים שהתגלה אצלם מחסור או שיש להם גורמי סיכון להיווצרות מחסור.

ככל הנראה, לחלק גדול מהאוכלוסייה יש מחסור בביוטין ברמה כלשהי. במחקר גדול שנערך לאחרונה, זיהו מחסור שכזה בקרב כ-38% מהנבדקים.

כאמור, מי שסובל מהתסמינים שפירטנו בסעיף הקודם או שיש לו גורמי סיכון יכולים לבקש מהרופא/ה המטפל/ת לעשות בדיקות ייעודיות לגילוי רמות הוויטמין בדם ולהבין האם יש צורך בהשלמה תזונתית.

באילו מאכלים יש ביוטין?

תזונה עתירת ביוטין מאפשרת להקל על ההתמודדות עם שיעור פגום ולא בריא או מצבים כמו נשירת יתר.

כדי לצרוך ביוטין בתזונה, אפשר להקפיד על אכילת ביצים מדי יום. חלבוני הביצה (החלק הלבן) מכילים מרכיב בשם אווידין (Avidin) שמקל על ספיגת הביוטין. כדאי לאכול אותן בעיקר לא מבושלות כי הבישול הורס את הרכיב.

בנוסף, צריכת מאכלים פרוביוטיים מקלה על סנתוז הביוטין בגוף. הסיבה לכך היא שחיידקי המעיים יכולים לייצר עבורנו ביוטין, ולכן אפשר להעלות את הרמות שלו בדם באמצעות סיוע לשגשוג המיקרוביום.

לצורך זה, אפשר לאכול יוגורט או מאכלים מותססים כמו כרוב כבוש, וגם ליטול תוספי פרוביוטיקה. תזונה עתירת ביוטין תכלול מזונות נוספים כמו אבוקדו, לחם וקמח מחיטה מלאה, דג סלמון וכבד עוף.

מקורות נוספים לביוטין לשיער ואיך משתמשים

תכשירים עם ביוטין לשיער יכולים להגיע בצורת גלולות, טבליות ושמן ביוטין לשיער. אפשרות נוספת היא סוכריות הגומי של FLAWLESS, שכוללות לא רק את הוויטמין אלא מגוון רכיבים אחרים שחיוניים לבריאות השיער (ועל הדרך – גם העור והציפורניים).

סוכריות הג'לי של FLAWLESS מספקות לגוף השלמה תזונתית שמתאימה לטיפול ומניעה בשיער דליל, נשירה והתקרחות, עם קומפלקס של ויטמיני איי, בי, אי ודי, מינרלים כמו אבץ כלורין ויוד, חלבון וקולגן עם יכולת ספיגה מוגברת.

המוצר בטוח לשימוש כמעט לכל אדם, כולל חולי סכרת. במידה וקיימת היסטוריה של מחלות רק ואלרגיות, כדאי להיוועץ לפני כן עם הגורם המטפל. למידע נוסף ולרכישה >>

האם יש לביוטין תופעות לוואי? 

עד היום, לא ידועות תופעות לוואי של ביוטין לשיער. מדובר בתוסף שנחשב כבטוח עבור רוב האנשים. עם זאת, מינון יתר יכול לגרום לאינסומניה והפרעות שינה, צמא מוגבר ושיתון מוגבר.

לכן לפני שנוטלים תוספי ביוטין לשיער חזק, כדאי לקבל המלצות וחוות דעת מאנשים קרובים וממומחים יודעי דבר על המוצר הספציפי.

מומלץ להתייעץ למשל עם תזונאי/ת כדי להבין איך לשדרג את צריכת הוויטמין דרך המזון, ובמקביל לבדוק עם מומחי בריאות לגבי צריכת תכשירים עם ביוטין לשיער.

חשוב לדעת שרמות גבוהות של הוויטמין בדם יכולות לפגוע באמינות של בדיקות מעבדה מסוימות, כולל כאלו שמיועדות למדידת ויטמין D, תפקודי לב והורמונים הקשורים לבלוטת התריס. לכן, יש ליידע את הגורם המטפל אם לוקחים תוספי ביוטין.

בנוסף, כדאי לדעת שתרופות נוגדות אפילפסיה מסוגים מסוימים יכולות להוריד את רמות הביוטין בדם. לכן יכול להיות שנטילת תוסף תהיה חיוניות במיוחד עבור אנשים שנוטלים את התרופות האלו באופן קבוע.

אולי יעניין אתכם גם: ויטמינים מומלצים לשיער